Forget me not




אחת לכמה זמן אני אוהבת לעבור על האיפור שלי ולוודא שלא הפקרתי מוצרים אהובים מאחור. קשים חייה של המכורה לאיפור. כל כך הרבה מוצרים ומעט מדי עור! לא מדובר כאן בפוסט מזן ה"shopping my stash" (שגם הוא בוא יבוא בהמשך) אלא במתן תשומת לב למוצרים שאני אוהבת מאוד, אבל קצת נשכחו מאחור בגלל רכישות חדשות וכו'. אז... שנתחיל?





Healthy Mix של בורז'ואה הוא מייקאפ חביב שנרכש כמה חודשים לאחר אחיו הצעיר בגרסת הסרום. העמידות שלו טובה יותר וגם הכיסוי, למרות שהוא קצת יותר כהה (אני משתמשת בגוון 51). הוא לא המועדף עליי, אבל הוא בהחלט מייקאפ מוצלח מאוד. אני מעדיפה להשתמש בו בחורף מכיוון שהוא לא כל כך מצליח להתמודד עם העור המעורב/שמן שלי בקיץ, אבל מצד שני הוא כהה לי קצת בחורף... הסיבה שאני מוציאה אותו לאור מחדש עכשיו היא בעיקר בגלל שהשתזפתי קצת (מזעזע, אני יודעת) ושאר המייקאפים שלי מתחילים להיראות קצת חיוורים. אני מקווה מאוד שלא מדובר בשיזוף לצמיתות כי אחרת איבדתי כמה מייקאפים אהובים ביותר... וכמה שאפילו לא נפתחו עדיין!




אחד הסמקים המפורסמים ולא בכדי. קורליסטה היה המוצר הראשון שלי מבית בנפיט, והסומק הקורלי הראשון שלי בכלל. אני זוכרת כמה חששתי ממנו: הפיגמנט, הנצנצים, הריח... שטויות. בפועל מדובר בסומק שיכול לייצר הסמקה עדינה ופרשית בקלות (וניתן לבנייה כמובן) והנצנצים הם לא "נצנצים" - הוא מעניק הברקה יפיפייה ואלגנטית שמקפיצה את הלוק וחוסכת שימוש בהייליטר. מדהים לעונה החמה.
איך הוא נשאר מאחור, אתם שואלים? וול, ככה זה כשמפתחים אובססיה! עוד ועוד סמקים נרכשו אחרי טבילת האש שהוא היווה, ואיכשהו יצא שהחמוד הזה נשכח לו במעמקי המגירה. בושה וחרפה, אם אתם שואלים אותי. מגיע לו מקום בהיכל התהילה של האיפור. (דרמטית, נו) אין ספק שהוא ילווה אותי הרבה בזמן הקרוב.




הצלליות של מאק ללא ספק מנצחות כשמדובר במוצרים מקופחים. עם כמות הכסף שכל אחת מהן עולה אני צריכה להשתמש בהן מדי יום! (ממתי זה נהיה מקובל להוציא 90 ש"ח על צללית בודדת? ולמה כולנו נשבות בקסם השחור האלגנטי הזה???) אני אוהבת לחשוב שאני עושה רכישות חכמות (טעות. טעות. בקרוב יעלה פוסט בנושא) ולכן שלושת הצלליות היחידות של מאק שברשותי הן שלוש מהצלליות המומלצות והמוכרות ביותר. הראשונה היא סאטין טאופ, אהובת הקהל, צללית מקסימה שאין מצב שלא הכרתם קודם. טאופ למתעניינים זה מעין חום-אפור-סגלגל, וסאטין טאופ היא האמ-אמ-אמא של הטאופים. רגע, למה בעצם כותבים טאופ? זה נהגה טואפ... *הגיגים* satin taupe, לסיכום. מופלאה.

מספר שתיים היא קלאב, גם היא מפורסמת. צללית דואוכרומית בגוון חום-ירוק הורס. צריך להניח אותה בטפיחות ובסבלנות כי בהתחלה היא סתם נראית אפרורית, אבל עם כל שכבה שנבנית מתחילים לראות ברק ירוק ובטשטוש יוצא גם החום האדמדם המיוחד שגורם לכל הלוק להיראות כאילו הורכב משלוש פלטות וחמש מברשות טשטוש. מצוין לאנשים עצלנים כמוני. משום מה לקחתי את שמה, club, בצורה מילולית מדי ובכל פעם שאני יוצא לבר או מועדון אני משתמשת בה... אבל היא לגמרי מוצלחת גם ליומיום, למעושן קליל שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. אם רוצים דרמה אפשר להניח אותה על בסיס כהה ולראות איך הירוק קופץ החוצה. צללית שהיא אטרקציה :P

אחרונה חביבה היא all that glitters. היו לי המון ציפיות ממנה. המון. רציתי שהיא תהיה הצללית היום יומית שלי, my go to look לימים שבהם יש לי חמש דקות להתארגן ואני רוצה קצת something something בעיניים (סליחה על כל האנגלית, אבל תתמודדו. קשה להיות sassy בעברית). בפועל... לא יודעת. לא התרשמתי מהפיגמנט ואני חושבת שבתכלס השתמשתי בה פעמיים-שלוש. אני מסרבת להאמין שהיא גרועה בגלל שאני כל הזמן קוראת ביקורות מצוינות עליה, אז החלטתי שהגיע הזמן לתת לה צ'אנס נוסף! מי יודע, אולי זו אשמתי בכלל? היא נרכשה לפני שנה לפחות והיום אני קצת פחות סתומה. אז ננסה. מבטיחה לעדכן בהמשך.




צללית נוספת שננטשה קלות היא scandaleyes eyeshadow paint של רימל בגוון rich russet. זה כמו גרסת הלייט לקולור טאטו של רימל. צללית קרם עם מרקם מדהים, קריר וקצת... מוסי? לא יודעת. היא נמרחת נפלא למרוח שבכדי להימנע מהצטברות חומר לאורך היום כדאי לעבוד בשכבות דקות מאוד. היא מתייבשת מהר ואפשר למרוח שכבה דקה בכדי לקבל שטיפה עדינה של צבע על גבי העפעף או להמשיך לבנות את הצבע. היא מהממת, במיוחד על עיניים בהירות, ופשוט כיף להשתמש בה.




Superslick liquid liner של מאק בגוון Defiantly Feline נקנה בהמלצתה של נופר המהוללת. במקור תכננתי לרכוש את marked for glamour, אפור כהה הורס שראיתי על אוליביה ווילד ומיד רציתי (כי בארור שזה יגרום לי להיראות כמו אוליביה ווילד!). אבל as you know, אני עפר לרגליה של נופר והיא אמרה שהיא מעדיפה חום על פני אפור כשמדובר בעיניים כחולות. who am i to disagree?

מדובר באיילינר בגוון ברונזה מהמם ועמיד בטירוף. נראה הורס על עיניים כחולות (נופר תמיד צודקת חברים) וקל לשימוש אפילו לנכה שבנינו (אני). הדבר היחיד שקצת מעצבן הוא ההסרה, כי הוא מתפורר במקום להימרח כמו איילינר נורמלי, אבל ניחא - בשביל כזו עמידות אני מוכנה לשלם את המחיר. הוא קצת ננטש מאחור עקב גמילת איילינר שערכתי לעצמי, ונזכרתי בו לאחרונה בתקווה שהוא לא התייבש לי... כי בתכלס, שום לוק מושקע עם צלליות לא מהווה תחליף לאיילינר. איילינר מוצלח הוא כמו כמו מדליה. אם אני רואה בחור/ה עם איילינר מוצלח אני חשה יראת כבוד, הערכה ואהדה מיידית. שלא לדבר על זה שלעולם לא שואלים בחור/ה עם איילינר למה הם מאחרים.




שפתונים! קורלים גם הם! יופי-דו. קורל זה נפלא. מצד שמאל ישנו rouge caresse של לוריאל בגוון dating coral המעלף. הוא מדהים מדהים מדהים אבל מדגיש יובש, אז כדי לדאוג ללחות לפני. לצידו ישנו kissable lip color של מאק בגוון so vain. קורל רך ומהמם עם כיסוי מלא והרגשה נעימה על השפתיים. קניתי אותו בדיוטי פרי כחלק מקולקציית shop MAC שיצאה לפני כמעט שנה וחצי. הלוואי שיחזירו את השפתונים הנוזליים הללו לעוד סיבוב, בגלל שהפורמולה מצוינת והייתי שמחה להצטייד בעוד כמה גוונים.

וזהו לבינתיים. מה אתכם, גם אתם נוהגים להזניח מוצרים אהובים מרוב התחדשויות והשקות? עד כמה אתם נוהגים להישאר "נאמנים" למוצר מוצלח? האם קיים מוצר שמהווה עבורכם holy grail ולא מוחלף אף פעם?

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה