20.6.14

אף אחד לא מושלם



***אזהרה: פוסט דרמטי וממורמר לפניכם!***


כשהעיסוק בתחום האיפור וטיפוח הופך משגרה לתחביב, ומתחילים להתנסות ביותר ויותר מוצרים - בגלל שכבר לא מדובר כאן בצורך בסיסי כי אם בהשקעה, ממש כמו שלרובינו יש בארון הבגדים יותר מן המינימום הנדרש - חווים, בין השאר, גם לא מעט אכזבות. אני חושבת שמעטים האנשים שרוכשים היום מוצרים "על עיוור". רובינו מגגלים לפחות פעם אחת שפתון חדש בטרם ביצוע רכישה, ואני אישית כמעט אף פעם לא קונה מוצר חדש מבלי לסרוק היטב את הביקורות, הסווטצ'ים והמחירים באתרים או הרשתות השונים. אני חושבת שזה מה שהופך את הקניות המאכזבות למתוסכלות במיוחד - כשבלוגרית מהללת מכאן ועד להודעה חדשה צללית מסוימת, אני מצפה לתוצאות בשטח. כשההייפ סביב מוצר טיפוח כה גבוה, ומבטיח "מראה עור מושלם בתוך 0.3 שניות, בהתחייבות", זה יוצר רף ציפיות שקשה מאוד לעמוד בו. לפעמים האכזבה נגרמת מחוסר התאמה אישי - הצבע הזה לא מחמיא לי, המייקאפ הזה לא עמיד על סוג העור שלי, אני אלרגית לקרם הזה - ולפעמים מדובר במשהו גדול מזה... אבל על כך בהמשך.


אחת האכזבות הגדולות ביותר שלי היא הויוה גלאם גאגא. המוצר השני שאי פעם רכשתי ממאק, כשעוד הייתי בת 14 תמימה ונלהבת, שהלכה שולל אחרי ההייפ. רכשתי אותו במאק עזריאלי יחד עם הויוה גלאם סינדי (ותודה לאל על כך) אולם כשחזרתי הביתה גיליתי להפתעתי שהמוכרת שמה לי בשקית במקום 1 ויוה גלאם גאגא ו-1 ויוה גלאם סינדי... 2 ויוה גלאם גאגא. מה שנקרא - פה חשדתי.
אכזבה מספר 1.
משכתי כתפיים ("נחליף אחד מחר") וניסיתי את השפתון. אבוי. בתאורה של מאק - אין לי מושג מה יש בה אבל היא שטנית - הורוד בזוקה נראה מהמם על פניי החיוורים ועיניי הכחולות. בתאורה אנושית, זוועת עולם. ברבי על סמים. השיניים שלי נראו צהובות ועורי נראה חולה, ולא משנה איך ניסיתי להניח את השפתון - בטפיחות, מריחה ישירה מהטיובה, עם מברשת - התוצאה הייתה הרת אסון.
אכזבה מספר 2.
כשבוע לאחר מכן, כשהתפניתי לחזור לסניף להחליף את השפתון השני, חרב עליי עולמי. המוכרת הסתכלה על הטיובה ופסקה "אני לא יכולה להחליף לך אותו. יש לי חשד שהשתמשו בו כבר". עד היום אני כועסת על המוכרת שניצלה את תמימותה של הנעל החביבה (אני) ולא רק שלא החליפה לי את השפתון, אלא אף לא התביישה לדחוף לי בגסות את הויוה גלאם סינדי בתואנה ש"רצית אותו בכל מקרה, לא?". אז אומנם הויוה גלאם סינדי הפך בהמשך לשפתון האהוב עליי, אבל חוסר הבושה של אותה גברת, שעשקה ילדה קטנה מדמי החנוכה שלה, גרם לי לאבד אמון במוכרות (חוץ מנופר. את 10).
אכזבה מספר 3.
כתוצאה מכך עד היום יש ברשותי שתי טיובות של הויוה גלאם גאגא. ניסיתי מאז להשתמש בו עוד כמה פעמים, בעיקר בסביבות פורים, אבל אני עדיין לא מצליחה להפוך אותו לשמיש עבורי. הסיפור הזה לעולם יישאר נקודה כואבת ויכתים את אהבתי למאק.



אכזבה נוספת ממאק- ואחרונה, כי אני למדתי מאז את הלקח שלי - היא רכישת השפתון המפורסם Violetta. בעבר הייתי פעילה מאוד בפורום איפור וציור גוף בתפוז, ויעל יעקבי (AKA "המלכה האם") ששימשה לי כאמא רוחנית, המליצה לי בחום על ויולטה. עכשיו, למי מכם שלא בקיא, מדובר באחת המאפרות המוכרות, מוכשרות וצבעוניות בארץ, כך שהחיבה לויולטה הייתה מובנת לחלוטין. מנגד, אני - כמעט בת 16 בשעתו, חננת על ונטולת כל שיק. לונג סטורי שורט, הויולטה נקנה ושומש בערך 3 פעמים. מדובר בשפתון סגול, אבל לא כמו הרבל, שמרבה לשמש אותי בימות החורף הקרים. מדובר בסגול סגול, עם ברק כחלחל שדורש הרבה אישיות מאחוריו. גם כשהנחתי אותו זה היה בטפיחות על מנת לקבל נגיעת צבע. בשעה שבפני עצמו מדובר בשפתון מדהים, אני באמת חושבת שיכולתי להוציא את הכסף שלי על משהו שימושי יותר.



ועכשיו, לאכזבות חדשות יותר. לפני כמה שבועות רכשתי שני מוצרים מהסדרה הירוקה לעור שמן/מעורב של ד"ר פישר. מסכת חימר וג'ל לחות עם מקדם הגנה שקיבלו ביקורות די טובות ברשת, והדיילת הבטיחה לי שמדובר במוצרים "מ-ע-ו-ל-י-ם". עכשיו, יכול להיות שהיא צודקת, ושהבעיה אכן טמונה בי, אבל שלושה ימים לאחר תחילת השימוש התמלאו פניי במספר כה רב של חצ'קונים שהרגשתי כאילו חזרתי לכיתה ח'. העור שלי מעולם לא הגיב בצורה כזו למוצרי טיפוח, כך שדי התבאסתי. למרבה המזל הצלחתי להחזיר אותם בלי בעיה ולקחת במקום גיבוי לצאטפיל הנאמן שלי.






למי מכם שזוכר את הפוסט הזה, ביצעתי לא מזמן כמה רכישות מאסוס, בין השאר של מוצרי ביוטי. לרוב אני 100% מרוצה מכל מה שאני מזמינה, אבל הפעם היחס היה יותר חצי חצי.
האכזבה הראשונה היא מעיפרון הגבות של רימל, שהוא עצמו ממש סבבה חוץ מהעובדה שהגוון חם מאוד, נוטה לכתום. בעיקר התאכזבתי מהמוצרים החדשים יחסית של בורז'ואה, המסקרה Dark Khol והמגה איילינר. המסקרה לא עושה כלום לריסים. כלום. בקושי בשחור היא צובעת אותם. מסקרות של ביוטיקייר עושות עבודה טובה יותר בשמונה שקלים. והאיילינר... מזכיר טוש מעפן ביותר מהסוג שאפשר למצוא בגני ילדים. צבע דהוי וחצי שקוף, עמידות פתטית עד לא קיימת.





אבל האכזבה הגדולה ביותר היא מהבלוגרית קייטי, שהמליצה בחום על שני המוצרים האלה. באמת תהיתי לעצמי איך זה שבניגוד לבד"כ היא לא צירפה סווטצ'ים ותמונה של הריסים שלה... מדובר באחת הבלוגריות שיותר אהבתי בעבר, ושככל הנראה לאחר שהתחילה לקבל מוצרים להתנסות איבדה קצת מהיושר שלה... זו תופעה מצערת שאפשר להיתקל בה בכל רחבי הבלוגיספרה. גם הבלוגריות שכן מעניקות ביקורות אמינות יחסית נוטות לרוב להוסיף את הגילוי נאות רק בסוף בפוסט (ואני שואלת - למה? מה האינטרס שלך להסתיר ממני את היותו של המוצר מתנה לאורך כל הביקורת? הרי אם את כה ישרה כפי שאת טוענת, אני יכולה לקרוא את הפוסט מתחילתו ועד סופו בידיעה שמדובר במתנה ועדיין להאמין לך).

העניין מציק לי בעיקר בגלל שזה מרגיש כמו בגידה - בלוגרים צומחים מתוכנו, בתור אנשים שפשוט רוצים לחלוק ידע וחוויות ואהבה לתחום, וכשאנחנו מתחילים לשים רגליים לחובבי איפור וטיפוח אחרים בשביל לקבל יותר חינמים, אנחנו חוטאים למטרה שלשמה התכנסנו. אל תבינו לא נכון - אני חושבת שחינמים זו דרך נפלאה לאפשר לבלוגרים מוכרים להיחשף למוצרים חדשים שיתכן ובנסיבות אחרות לא היו רוכשים, או לחילופין, לאפשר לנו הקוראים לראות סווטצ'ים של כ-ל הגוונים ברשת, ולא רק אחד או שניים שהיו נרכשים עצמאית. אבל חינמים הם אמצעי ולא מטרה. אין לי מספיק אצבעות בכדי לספור את הבלוגים שהפסקתי לקרוא בגלל שהרגשתי מרומה. לכל הרוחות, מדובר בשפתון ששווה לכל היותר 100, 200 ש"ח - האם בשביל זה שווה לנטוש את היושרה המקצועית/אישית ולהוליך שולל את הקוראים שלך?

נקודה למחשבה.

האם גם לכם יצא להתאכזב? אני ארגיש הרבה פחות מתוסכלת אם אדע שאני לא לבד ;)

סופ"ש נעים ושנזכה לבשורות טובות,



8 comments so far

  1. תודה על האזהרות מהמוצרים של בורז'ואה, תהיתי אם לנסות את המסקרה - כי לרוב אני ממש מרוצה ממוצרי המותג! יופי של פוסט :)

    ReplyDelete
  2. גם אני חובבת גדולה של בורז'ואה, אבל זו ספציפית באמת גרועה... דווקא שמעתי שהחדשות (1 second כמדומני, באריזה כסופה עם ורוד/טורקיז לפורמולה רגילה/עמידה במים) טובות :)

    ReplyDelete
  3. כל אחת נדפקת מידי פעם עם קניה מטופשת שבזבזת עליה את הכסף שאין לך..
    אלה החיים :)

    כיף לקרוא את הפוסטים שלך! את כותבת נפלא..

    ReplyDelete
  4. אני לא רוצה להיות אנטי, אבל מוצרים של חברות ישראליות לרוב הן פחות טובות.
    גם אני הייתי לקוחה של ד"ר פישר, קרליין, ג'ייד ואלו מוצרים משמעותית פחות טובים. האחרון שניסיתי היה הפריימר של קרליין שזכה לסקירות מהללות ברשת (אכן התקבל לסקירה אצלן) אבל בעיניי פשוט גרוע והלכתי להחזיר אותו. משומש. as is. ככה ייעשה לחברת הקוסמטיקה אשר מייצרת מוצרים גרועים.

    ReplyDelete
    Replies
    1. נראה לי שיש כאן קצת הכללה... יש המון מוצרים מצוינים של ד"ר פישר, קרליין וכו' שאני מאוד אוהבת. אני חושבת שזה קורה בעיקר בגלל שהרבה פעמים ליין המוצרים של חברות ישראליות מצומצם יותר בהשוואה לחברות האמריקאיות\אירופאיות (עניין של ותק, קולקציות שיוצאות פעם בכמה חודשים וכו') כך שמספיק שלא אהבת מוצר או שניים וכבר נדמה שהחברה כולה "מעפנה" (יש הרבה מוצרים של רבלון, לוריאל וכו' שאני לא סובלת אבל בגלל שהם מרגישים כמו אחוז קטן יחסית זה לא משנה את היחס שלי לחברה עצמה).

      Delete
    2. את צודקת, אני באמת עושה הכללה. אולי זאת פשוט הטראומה של שימוש רק בהן בתור נערה עד שגיליתי את החברות מחו"ל ואת ההבדל בהשפעה, ויכול להיות שהמוצרים שלהם השתפרו עם השנים אבל אני נשארתי עם הצלקת..

      Delete
    3. מבינה אותך לגמרי. עד היום קשה לי עם סופטאץ' בגלל שטויות שהדיילת שלהם דחפה לי כשהייתי בת 12...

      Delete
  5. אהבתי מאד את היושר והכנות המקצועית שלך...אני מאפרת מקצועית ומשתעשעת ברעיון של לפתוח בלוג משל עצמי.. איך זה הולך?

    ReplyDelete

Chicsa © . Design by FCD.